בשר מעובד מסרטן – האם יש בסיס אמיתי לטענה ?
רובכם בטח שמעתם לאחרונה הצהרות שונות לגבי מזון מתועש ובפרט לגבי הבשר המעובד, בתקשורת הופיעו כותרות מפחידות כמו "בשר מעובד מסרטן כמו סיגריות".
הצרכנים נבהלו ומיד לאחר מכן הופיעו קמפיינים מחברות ידועות, אשר ניסו לתקן את הנזק הכלכלי שבוודאי נגרם להם והצהירו כי הבשר שלהן "אינו מכיל תוספים" ו"אינו מעובד".
מעולם לא טענו שבשר מעובד הוא מזון בריאות, אך האם זה באמת כל כך נורא?
בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש של תעשיית המזון ב"תוספי מזון תעשייתיים".
כאן המקום לעמוד על ההבדל בין "תוספי מזון" לבין "תוספי תזונה".
תוסף מזון מוגדר כרכיב שמוסף למזון להשגת מטרה טכנולוגית ביצור או שיווק המוצר. אלה יכולים להיות חומרים טבעיים או מלאכותיים. יש לציין שלא כל מה שמוגדר כ"טבעי" הוא בהכרח טוב לבריאות.
תוסף תזונה הוא רכיב המוסף למזון שנועד לצריכה כמזון או ניתן כהשלמה תזונתית. מטרתו היא להעשיר את המזון ולשפר את הערכים התזונתיים שלו, לדוגמה סיבים תזונתיים, ויטמינים ועוד.
מדוע תעשיית המזון משתמשת בחומרים אלה?
תעשיית המזון משתמשת בחומרים רבים, מלאכותיים או טבעיים למטרות רבות ומגוונות, רובן נובעות מכדאיות כלכלית. ברשימת החומרים נכללים בין היתר חומרים מייצבים, משמרים, מתחלבים, מסמיכים, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל, מונעי התגיישות.
מטרת השימוש בחומרים אלה היא לגרום למוצר להיות אטרקטיבי לקונה. יש חומרים שיגרמו למזון להראות טרי, חומרים שונים ישפרו את הטעם או המרקם, אחרים יאריכו את חיי המדף, יטשטשו טעמי לוואי או יוסיפו נפח למוצר על מנת להוזיל עלויות. אלה רק דוגמאות בודדות, הרשימה עוד ארוכה.
מעודדים אלרגיות, דלקת ותהליכים סרטניים
לאחרונה יצא מחקר של הטכניון בשיתוף עם מכון מחקר בגרמניה ובו נמצא כי מזונות מעובדים מחלישים את יכולת המעי בהתמודדות עם רעלנים וחיידקים. כתוצאה מכך עולה שכיחותן של מחלות אוטואימוניות, אלרגיות וסרטן.
במחקר גילו קשר ישיר בין העלייה בצריכת מזונות תעשייתיים, המכילים "תוספי מזון תעשייתיים" לבין עלייה בשכיחות מחלות אוטואימוניות.
מחלות אוטואימוניות נגרמות כאשר הגוף בטעות מזהה תאים עצמיים כגורם זר, כלומר נוצרת תגובה חיסונית נגד הגוף והוא בעצם תוקף את עצמו.
התגובה החיסונית במחלות אלו הינה ארוכת טווח, כרונית ויוצרת תהליך דלקתי מתמשך אשר פוגע באופן חמור ולעתים אף בלתי הפיך בגוף.
דוגמאות למחלות אוטואימוניות: סכרת נעורים, טרשת נפוצה, זאבת, קוליטיס, קרוהן ועוד.
איך זה קורה?
ברירית המעי יש חיבורים המכונים "צומתי חסימה", תפקידם הוא להדביק את תאי המעי, הם למעשה מהווים מעין איטום בכדי שלא יעברו חומרים החוצה מהמעי לדם.
חומרים שונים שתעשיית המזון מוסיפה לאוכל שלנו פוגעים בצומתי החסימה וכך גורמים למצב שנקרא "מעי חדיר" או "מעי דולף". כך עוברים חומרים לדם, כמו חלבונים לא מעוכלים, חיידקים, רעלנים ומערכת החיסון יוצאת נגדם למתקפה כי הם מזוהים כגוף זר.
הנטורופתיה מקשרת בין "מעי חדיר" לבין מחלות אוטואימוניות רבות, ביניהן סכרת נעורים, דלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס, מחלות מעי דלקתיות ועוד.
מי אשם?
תוספים תעשייתיים שנמצאו כפוגעים באותם "צומתי חסימה" הם נתרן, סוכרים, חומרים מתחלבים, חומצות שונות, אנזים שמשמש כ"דבק" למזון וחלקיקים ננו-מטריים.
מה הקשר בין בשר מעובד לסרטן?
בשר מעובד הוגדר על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כמזון אשר מעלה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. החשודים העיקריים הינם חומרים אשר מוספים לבשר בתהליך השימור- מלחי ניטריט וניטראט. הם נותנים לבשר את צבעו האדום או הורוד (כדי שיראה טרי) ומונעים התפתחות של חיידק הקלוסטרידיום.
במערכת העיכול הם הופכים לחומרים הנחשבים לסרטניים.
קיימים חומרים נוספים בנוסף לניטריטים אשר הופכים גם הם לחומרים סרטניים בעת חימום הבשר המעובד.
כנסו לראות את מבצעי ט"ו בשבט לחברי כליל הטבע
צרכנות מודעת
הדבר הכי חשוב -להיות במודעות, ברגע שהמודעות קיימת כל אדם עושה את הבחירות שלו.
לא חייבים לאכול בשר כל יום, יש מקורות נוספים לחלבון כמו קטניות ודגנים מלאים, אגוזים, שקדים, דגים וכו'.
המלצת משרד הבריאות – בשר מעובד עד פעם בחודש.
בשר מעובד כולל נקניקים, פסטרמה, נקניקיות, שניצלים מוכנים, בשר אדום – כדאי תמיד להסתכל על רשימת הרכיבים.
האוכלוסייה שהכי רגישה הם הילדים, הם גם הכי חשופים למזון תעשייתי.
ההמלצה שלנו היא להימנע ככל הניתן מצריכת מזונות מעובדים ותעשייתיים וביניהם בשר מעובד, להיות במודעות ולקרוא את רשימת הרכיבים על האריזות.
גפן בן צור – נטורופתית N.D